מכון בן גוריון; תחרות – מקום שני

מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות

קמפוס שדה בוקר | אוניברסיטת בן גוריון בנגב

סיפור לידתה של התנועה הציונית ומדינת ישראל עולה ממרחבי הנגב. זהו סיפורה של חברת מופת ערכית וחלוצית הנושאת פניה אל העתיד תוך אחיזה איתנה באדמה הצחיחה של המדבר וקשירת גורלה במקום.

קשר  זה מהווה השראה להצעתנו האדריכלית המחברת את המבנה לאדמה כמו נוצר ממנה.

כתביו של בן גוריון וגדולי האומה נוספים טמונים, על פי הצעתנו, באדמת הנגב, משכנם הטבעי. מיקומם נותן משנה תוקף  לאמירתו של הזקן "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו". 

מבנה הארכיון הטמון באדמה תוחם את דופנה הצפונית של החצר המדברית החפורה. מתוך החצר מתרומם, כסלע איתן, "מבנה הכתבים" הכולל את חלל התצוגות של הארכיון והספרייה. החצר וחלל התצוגות מהווים מרחב פיזי אחד. זהו מקום המפגש של הציבור עם כתביהם, הגותם ופועלם של בן גוריון וגדולי האומה. בחצר זאת מטשטשים הגבולות בין פנים המבנה והמדבר הסובב.

חצר זו מהווה הזדמנות לחיבור הדוק ואינטימי של המכון לחקר המדבר, עם הרחבתו העתידית צפונה עד לדופן הדרומית של החצר המשותפת עם מכון בן גוריון, בבחינת קשר בלתי ניתן לניתוק בין עבר ועתיד. 

את "מבנה הכתבים" עוטף חלקית אגף יחידות האקדמיה הכולל את יחידות ההוראה ומשרדי הסגל האקדמי והמנהלי. המבנים מנותקים פיסית בסדק צר, החפור לאורכו ולגובהו של הבניין, ומתחברים בקווי מבט ואור הטבעי, החודר לעומקו של המבנה.

הכניסה לבניין נמצאת בקומה המפולשת, בתווך המפגש בין "מבנה הכתבים" ואגף יחידות האקדמיה. בשטח זה ממוקמת רחבת ההתכנסות המקורה לשימוש המבקרים וממנה יורד הקהל במדרגות חיצוניות לחצר המדברית ולחלל התצוגות.